מאת : אל-מוסטפא אל-ג’ואי – מוטני ניוז
בדצמבר 2020 פתחו מרוקו וישראל דף חדש בתולדותיהן הארוכות והמורכבות, כאשר הכריזו על חידוש היחסים הדיפלומטיים בתיווך אמריקאי. צעד זה, שהוכתר בפתיחה מחדש של משרדי הקישור ברבאט ובתל אביב, לא נולד ברגע, אלא היה שיא של עשורים של תקשורת בלתי רשמית וקשרים היסטוריים עמוקים. כיום, שנים לאחר התפתחות משמעותית זו, עולה שאלה דיפלומטית ואסטרטגית דחופה: האם הגיע הזמן לעבור ממשרדי קישור לשגרירויות בעלות ייצוג מלא? שדרוג הייצוג הדיפלומטי אינו מהווה רק צעד פרוטוקולי, אלא הוא צורך חיוני לביסוס השותפות, העמקת שיתוף הפעולה והתמודדות עם אתגרים אזוריים משותפים.
כדי להבין את חשיבות הצעד הזה, יש לחזור לשורשים ההיסטוריים של היחסים בין מרוקו לישראל – יחסים שאין להם אח ורע בעולם הערבי. מרוקו מאכלסת היסטוריה יהודית המשתרעת על פני אלפי שנים, ומורשת זו מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית המרוקאית, כפי שעוגן בחוקת 2011 המכירה במרכיב העברי כאחד מיסודות הזהות המרוקאית. עוד לפני נורמליזציה רשמית כלשהי, שמרו שתי המדינות על ערוצי תקשורת חשאיים וגלויים. מרוקו, בהנהגת המלך המנוח חסן השני ז”ל, מילאה תפקידים מרכזיים בהקלת הדיאלוג בין מנהיגים ערבים וישראלים, כולל שיחות השלום בין מצרים לישראל. בעקבות הסכמי אוסלו, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים בדרג נמוך, עם פתיחת משרדי קישור בשנת 1994. למרות סגירת המשרדים הללו עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הקשרים הבלתי רשמיים וביקורי התיירות נמשכו.
חידוש היחסים בשנת 2020 הגיע במסגרת “הסכמי אברהם” ובמסגרת תלת-צדדית שכללה את ארצות הברית, שהכירה בריבונות מרוקו על הסהרה. ההצהרה המשותפת קבעה את פתיחתם מחדש של משרדי הקישור במטרה ברורה לשדרג אותם לשגרירויות מלאות בעתיד הקרוב. באוגוסט 2021, במהלך ביקור היסטורי של שר החוץ הישראלי דאז, יאיר לפיד, ברבאט, הוכרז על כוונת שתי המדינות לפתוח שגרירויות בתוך חודשיים. דיווחים הצביעו על כך שמרוקו התנתה את שדרוג משרד הקישור לשגרירות בהכרה ישראלית רשמית בריבונותה על סהרה המערבית – תנאי שהתממש ביולי 2023 כאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הכריז על הכרתה הרשמית של מדינתו, מה שפתח לרווחה את הדלת להשלמת המסלול הדיפלומטי.
לפיכך, המעבר ממשרדי קישור לשגרירויות מלאות יעניק תנופה חדשה ליחסים במספר מישורים:
ראשית, במישור המדיני והדיפלומטי, העלאת דרג הייצוג היא המסר המדיני החזק ביותר המאשר את חוסן ויציבות היחסים, ומבהיר כי השותפות בין שתי המדינות היא בחירה אסטרטגית ארוכת טווח ולא רק הבנה טקטית.
שנית, הדבר יעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי; למרות הצמיחה בחילופי הסחר, הם עדיין נמוכים מהפוטנציאל האמיתי. קיומן של שגרירויות עם צוותים מלאים, כולל נספחים מסחריים, יקל על חתימת הסכמים גדולים יותר ויעודד השקעות.
שלישית, הדבר יחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני, שכן שתי המדינות מתמודדות עם איומים אזוריים משותפים, וקיומן של שגרירויות מעלה את רמת התיאום הביטחוני.
לבסוף, הדבר יוביל לפיתוח השירותים הקונסולריים כדי לענות על הצרכים של המספרים ההולכים וגדלים של תיירים ואנשי עסקים.
למרות הכוונות המוצהרות והבסיס האיתן, תהליך השדרוג נתקל בכמה אתגרים, ובראשם המתיחות האזורית שהובילה להאטה בתנופה, כאשר צוות משרד הקישור הישראלי פונה זמנית באוקטובר 2023. עם זאת, המשרד חזר לפעול בהדרגה באוגוסט 2024, מה שמעיד על רצון לשמור על ערוצים דיפלומטיים פתוחים. מרוקו מדגישה ללא הרף את עמדתה המאוזנת והקבועה בנושא הפלסטיני ותמיכתה בפתרון שתי המדינות, מתוך אמונה שיחסיה עם ישראל יכולים לשרת את עניין השלום באזור.
שדרוג משרדי הקישור ברבאט ובתל אביב לשגרירויות מלאות אינו עוד רק אופציה, אלא הפך לצורך דיפלומטי ואסטרטגי דחוף. צעד זה יהווה שיא טבעי של מסלול היסטורי ייחודי, ויבסס שותפות הבנויה על אינטרסים משותפים וקשרים אנושיים עמוקים. באמצעות השלמת צעד זה, מרוקו וישראל שולחות מסר חזק לעולם לפיו שיתוף פעולה ושלום הם הדרך הטובה ביותר להשגת יציבות ושגשוג באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה.